קשיים משפחתיים: פרידה או גירושים, מעבר דירה, התמודדות עם מוות או מחלה, אלימות, הזנחה, לידת אח חדש.
קשיים חברתיים: אלימות פיזית או מילולית, הימנעות, התבודדות, קושי ביצירת קשרים או קושי בשמירה עליהם לאורך זמן, קושי בדחיית סיפוקים, תלותיות יתר, אי הבנה של סיטואציות חברתיות.
פחדים וחרדות: עלולים להופיע כתוצאה מטראומה, מצב ביטחוני, תחושת איום על שלמות הגוף.
הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות.
ילדים הנמצאים על הקשת האוטיסטית.
כיום, מוצע מגוון רחב של סוגי טיפול רגשי אשר עשויים לקדם ולהקל על הילד בהתמודדות עם קשייו.
בשונה מתחומי הטיפול האחרים (דרמה, מוזיקה, משחק, ביבליותרפיה, תנועה) טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים מציע חוויה אחרת בה יצורים חיים לוקחים חלק פעיל וקבוע במפגשים.
ילדים רבים כיום מופנים לטיפולים רגשיים בשל קשיים שונים, למשל:
תחום טיפולי זה עשוי לתרום רבות למטופל ואלו יתרונותיו העיקריים לעומת הטיפולים האחרים הקיימים:
קבלה ללא תנאי
בעלי החיים מקבלים את המטופל ללא תנאי, ללא שום קשר להתנהגותו, מראהו או מצבו החברתי. אצל בעלי החיים כולם אהובים ורצויים והילד זוכה לסביבה חמה ומאפשרת, ללא ביקורת או שיפוט כלפיו.
סביבה חיה ודינמית
מרחב פינת החי מכיל בתוכו בעלי חיים שונים ומגוונים, בעזרתם לומד הילד לראות את האחר, להתחשב בצרכיו ולכבד את מקומו. בקשר מול בעל החיים זוכה הילד לתגובות אותנטיות ומידיות להתנהגותו ומעשיו.
מקום בטוח
פינת החי מאפשרת לילד להוציא אנרגיות רבות, לפרוק מתחים ולחצים ולהפחית חרדה. מחקרים שנערכו מצאו כי להמצאות בסביבת בע"ח וליטוף החיה יש השפעה חיובית מבחינה פיזיולוגית והיא עוזרת לרוגע, איזון לחץ הדם והסדרת פעילות הלב.
ביטוי ועיבוד של תכנים אישיים
הימצאות במרחב החי מפגישה אותנו עם סיטואציות שונות כגון: המלטה, מוות, חולי, תלותיות מול עצמאות, יחסי כוחות, שיתוף פעולה, בדידות מול חברות ועוד. סיטואציות אלו עוזרות למטופל להעלות תכנים מעולמו הפנימי ולהשליך זאת על בעלי החיים. כלומר, קל יותר לילד לומר כמה שהשרקן עצוב כי אף אחד לא משחק איתו, מאשר לומר זאת באופן ישיר על עצמו.
חיזוק הביטחון ושיפור הדימוי העצמי
במרחב הטיפולי מתנסה הילד במגוון רחב של פעולות חדשות ומאתגרות. הוא חווה חוויות של הצלחה ומסוגלות אשר תורמות לתחושת הבטחון שלו ומאפשרות לו לפעול בצורה בטוחה יותר גם במרחבים אחרים (גן, ביה"ס, בית).
יצירת קשר מהיר עם המטפל
כאשר הילד צופה בהתנהגות אכפתית ונעימה של המטפל כלפי בעלי החיים, הוא (המטפל) בהכרח נחווה כאדם טוב יותר אשר קל לבטוח בו ולסמוך עליו. בנוסף, בעלי החיים מהווים "גשר לקשר", מעודדים את יצירת הקשר המילולי בין המטפל למטופל ומהווים נושא שיחה משותף אשר מסייע ל"שבירת הקרח" במפגשים הראשונים.
הילד כמטפל
בפגישות הטיפוליות, הילד חווה את עצמו כמטפל ולא כמטופל. בחוויתו, בעלי החיים מחכים לו וזקוקים לו לצורך קיומם, כך לומד הילד אחריות, מסירות ואכפתיות ומגלה בעצמו צדדים רכים של רוך, חמלה ודאגה לאחר.
רכישת ידע וכלים מעשיים
לאורך הדרך לומד הילד על בעלי חיים שונים ודרכי הגידול והטיפול בכל אחד מהם. הוא מתנסה בפעולות שונות הקשורות לחיה ולרווחתה (האכלה, סירוק, נקיון הכלוב, הכנת סלט, בניית אמצעי העשרה ועוד). ידע זה מהווה לו כוח ומאפשר לו לשתף בחוויית הטיפול ילדים אחרים ובכך ליצור קשרים חברתיים או לחזק את אלו הקיימים.
הארכת טווח הקשב והריכוז
ילדים רבים מתקשים להתרכז לאורך זמן בשיעור בכיתה או בפעילות הגן, בעלי החיים מעודדים מוטיבציה לריכוז ולהתמדה במשימה לאורך זמן. גילוי היכולות הללו בעצמם מעניק תחושת מסוגלות ובטחון ביכולותיהם ובו זמנית גם מחזק יכולות קוגניטיביות שונות כמו ריכוז, הארכת טווח הקשב ופיתוח יכולת הזיכרון.
חוויה מהנה, מעשירה ומעצימה
מעבר ליתרונות הטיפוליים הבולטים אשר מביא איתו הטיפול הרגשי הנעזר בבעלי חיים, זוכה הילד לחוויה שונה, מאתגרת ומעצימה.
אני מאמינה שבמיוחד בימינו, כאשר החברה הופכת טכנולוגית יותר ויותר, ישנה חשיבות מכרעת לחיבור האדם לטבע, לאדמה ולחי. לחיבור זה ישנה חשיבות גדולה על בריאותו הנפשית והפיזית של האדם.
את כל אלו ועוד תוכלו למצוא בטיפול רגשי מסוג זה,
כוחם של בעלי החיים לקדם ולסייע לנו במצבים שונים הוא גדול ומיוחד,
אני מזמינה אתכם לחוות זאת בעצמכם.
