ענת: "איפה הלב שלך?"
א': "הוא ישן".
ענת: "עכשיו הוא ישן? אבל עכשיו אמצע היום. הלב שלך לא ישן בלילה?"
א': "הוא ער בלילה".
ענת: "מה הלב שלך עושה כשהוא ער בלילה?"
א': "הוא עובד מהר מהר. כמו של השרקן. איפה השרקנים ישנים?"
ענת: "כאן, במחסות שלהם. איפה אתה ישן?"
קצב לב מהיר אצלנו, בני האדם, הינו סממן לעוררות גופנית היכולה לנבוע, בין היתר, גם מפחד. ככל שהיונק קטן יותר, כך הלב שלו פועם מהר יותר. זוהי דוגמא לעובדה ביולוגית אותה ניתן למנף לטובת העבודה הטיפולית שלנו יחד עם נטיית האדם להאנשת בעלי חיים. כלומר, לאדם נטייה לייחס לבעלי חיים תכונות, רגשות ומחשבות אנושיות.
בזכות נטייה זו ובזכות היות בעל החיים גורם השלכה, בעזרת תיווך יעיל וחשיפה למצבים מתאימים יכול המסייע הטיפולי בעזרת בעלי חיים להיכנס לתוך עולמו הפנימי של האדם איתו הוא עובד.
במקרה המתואר, נעזרנו בסטטוסקופ בפינת החי. לשימוש בסטטוסקופ מספר יתרונות:
- זהו כלי אמיתי של גדולים ומקצועיים, דבר אשר מעצים את האדם איתו אנו עובדים.
- הסטטוסקופ מהווה גירוי תחושתי שונה הן במגע במקומות לא שגרתיים (פנים האוזן) והן בגירוי השמיעתי.
- הסטטוסקופ מהווה מעין צוהר קטן לנסתר מעיננו, למה שקורה בפנים הן במישור הפיזי והן במישור המטפורי.
- הסטטוסקופ מזמן מפגש עם נושא רחב מאוד – הלב. בלב אנחנו מרגישים – אהבה, שנאה, כאב, שמחה. בלב אנחנו חושבים, מדברים. הלב הוא מרכז. לבעלי חיים שונים, מבנה לב (אם בכלל) שונה אך לכולם תפקוד דומה.
- בסיוע הטיפולי בעזרת בעלי חיים אנו יכולים למנף כל חלק וחלק מהאמור ללמידת תכנים פנימיים תוך שיח, שיתוף ותחושה מעבר למילים. יחד עם האמור, יש לשים לב כי האדם איתו אנו עובדים אכן יכול להיעזר בסטטוסקופ (מבחינת יכולת שמיעה וסיבולת תחושתית).
שלושה מפגשים מאוחר יותר:
א': "גם הלילה השרקנים ישנו כאן? המטפל מכבה להם את האור?"
ענת: "כן, גם הלילה הם ישנו כאן. הלילה הלב שלך ישן?"
(שותק ומקשיב ללב השרקן)
א': "הלב שלו מהר מהר מהר – טו טו טו טו"
ענת: "למה הוא כל כך מהיר?"
א': "הוא מפחד..."
