בתחום הרגשי:
הקניית חוויות של הצלחה, יצירת קשר וקירבה, חוויות סיפוק, שמחה והנאה, התמודדות רגשית עם תהליכי חיים טבעיים כמו מחלה, מוות ולידה. שיפור הדימוי והביטחון העצמי, שחרור מפחדים, הגברת תחושת השלווה והביטחון, שחרור רגשות ותיעולן, בעלי החיים מהווים אובייקט להשלכת רגשות ומכאן פתח לעבודה פסיכותרפויטית, אבחון קשיים רגשיים.
בתחום החברתי:
פיתוח יכולת לאמפטיה, שיפור יחסים חברתיים, יצירת רצון לשתף בידע, יכולת להאזין, יכולת לשיתוף פעולה, יכולת לתת ולהתחלק, שיפור יחסים חברתיים בין קבוצות גיל, עדות שונות ובין בנים ובנות.
בתחום ההתנהגותי:
הבנת חוקים ויכולת להתנהג לפיהם, הקניית הרגלי בטיחות, הרגעה, הרפיה, אחריות, התמדה – עקביות, עיצוב הרגלי ניקיון, איפוק וריסון עצמי. יצירת יחס אוהד לבעלי חיים, מניעת התעללות והפחתת האלימות הן כלפי בע"ח והן כלפי הזולת, סבלנות וסובלנות.
בתחום הגופני המוטורי שיקומי:
פיתוח דימוי גופני ומודעות גופנית, פיתוח התפיסה החושית, מוטוריקה וקואורדינציה, פיתוח חוש אסתטי. אצל ילדים עם פגיעה פיזית הפעלת השרירים למטרה מוחשית של האכלת חיות, ניקוי וליטוף חיות וטיפול בחיות המהווים מוטיבציה וסיפוק.
בתחום הלימודי-קוגניטיבי:
הקניית ידע, הכרות עם תהליכי חיים: לידה, מחלה ומוות, פיתוח תפיסת מרחב זמן, התאמת מבנה לתפקיד, פיתוח חשיבה סיבתית, הכרת חוקיות וסדר בתופעות, הגדלת טווח הריכוז, עבודה בתחומי לימוד שונים כגון: חשבון, עברית חקר וכו'. בעזרת בעלי החיים (בדרך עקיפה ולא מאיימת), פיתוח סקרנות ומוטיבציה ללימודים בכלל.
מטרת המפגשים ליצור חוויות השונות מהחוויות אליהן רגיל המטופל.
