רעות (שם בדוי) בת ה 9 הגיע לפינת החי ע"ש רינת בבית אורנית, פינת חי טיפולית, בעקבות מחלת הסרטן של אמה.
בית "אורנית" הנו מרכז תמיכה וסיוע, המארח משפחות של ילדים או מבוגרים
החולים בסרטן בתקופת הטיפולים הקשה ומעניק להם חום, אהבה ותחושה של בית. המרכז כולל פינת חי בה מטופלים ילדים חולי סרטן וילדים שהוריהם או אחיהם חולים בסרטן, הזקוקים לתמיכה עקב מחלתו של בן משפחתם.
רעות ילדה מופנמת, ביישנית, חסרת ביטחון ורגישה מאוד, הייתה במפגשים הראשונים שקטה מאוד וכלל לא יצרה קשר עין. החל מהמפגש השלישי החלה לדבר בקול חזק וברור יותר ולהישיר מבט. רעות הזמינה אל הטיפול מגוון בעלי חיים: כלבות, צ'ינצ'ילות, צבים וארנבונים.
היא גילתה עניין רב בטיפול בבעלי החיים כאשר הם היו חולים ובחנה מקרוב את תגובתם כאשר טיפלנו בהם. בנוסף, אהבה לצפות בהתנהגותם של בעלי החיים ופירשה את אינטראקציות ביניהם כמשפחה שחווה ריב וקושי, כפי שהיא עצמה חווה במשפחתה בתקופה קשה זו.
רעות יצרה קשר מיוחד עם הכלבות, ננה ויפית ובחרה בכל מפגש להכניס אחת מהן או את שתיהן לחדר הטיפולים, הנמצא בפינת החי. רעות התקשתה מאוד להביע רגשות בדרך ישירה או עקיפה. יצרנו יחד משחק המתייחס לרגשות ובחרנו רגשות שעליהם נרצה לשאול. רעות הצליחה להביע את רגשותיה ותחושותיה בהתייחס לכלבות, ובהמשך גם בהתייחס למשפחתה וחוויותיה.
באחד המפגשים, שיחקנו משחק שבו שאלתי אותה מה הדבר שהכי קשה לה, רעות, שישבה על הרצפה כשיפית בחיקה, סיפרה כי הדבר שהכי קשה לה הוא לדבר מול אנשים כי היא מאוד מתביישת. זו הייתה הפעם הראשונה שרעות דיברה מיוזמתה על עצמה בפתיחות.
לאחר מספר חודשים ערכנו מסיבת יום הולדת ליפית וננה. כחלק מהפעילות ילדים עלו על הבמה והדגימו תרגילים שהם למדו לעשות עם ננה ויפית. גם רעות עלתה לבמה, על אף הקושי לעמוד מול קהל והדגימה תרגילים עם יפית. מאוחר יותר אף הדגימה לילדים חדשים שהגיעו לפינת החי איך לעבוד עם יפית וננה. הטיפול ברעות נמשך כשנה ושלושה חודשים. במהלך תקופה זו, רעות צברה ביטחון רב ואף הפכה לדמות משמעותית בפינת החי.
ד"ר רוני רדו, ראש התכנית להכשרת מטפלים בעזרת בעלי חיים במכללת סמינר הקיבוצים, שהיה בצוות שהקים את פינת החי הייחודית לחולי סרטן, מסביר כי ההשפעה החיובית על תפקודה הרגשי של רעות, תואם את ממצעי המחקר שבוצע על ידי אלרום גיא, הרשקוביץ רותם, לב דפנה, סילברמן קורץ ורד, קלז שרית ורדו רוני בפינת החי על שם רינת בקשי.
"במחקר בחנו את הדרך שבה תופסים המטופלים את פינת החי כולה ואת מקומן של הכלבות בתוכה. מצאנו כי הכלבות תופסות מקום מרכזי במיוחד בפינת החי. הכלבות הן החיה האהובה ביותר על הילדים והן מהוות תמריץ לחזור ולשוב אל פינת החי. הילדים הכירו את הכלבות בשמן והתייחסו אליהן כאילו היו חלק מהצוות האנושי של המקום ולא חלק מבעלי החיים של פינת החי. נראה כי הילדים מאנישים את הכלבות ומתייחסים אליהן כאל משהו שהוא "בין לבין" – מעין חוליית מעבר בין בעלי החיים שבפינת החי למטפלים האנושיים".
מעבר להתמודדויות עם מחלות קשות, טיפול בסיוע כלבים עשוי לסייע לכל המשפחה בחיי היומיום. ערן הסינג, ראש התכנית לכלבנות טיפולית במכללת סמינר הקיבוצים ומנכ"ל מדברים עם כלבים, המרכז הישראלי ליחסי אדם וכלב, מסביר את התרומה הרבה שיש לכלבים למשפחה ולילדים בפרט, בפרט בפן הרגשי והעצמת הביטחון העצמי של הילד.
"כשמשפחה מגדלת כלב היא הופכת ללהקה וילדים שגדלים בלהקה, תפקידם במשפחה הופך למשמעותי יותר. אחד מחוקי הלהקה החשובים ביותר הוא ערבות הדדית ודאגה קולקטיבית, כך שילדים שמגדלים כלבים מפתחים רגישות לצרכי האחר. הילד, שאחראי פעמים רבות על הכלב (בעת טיול לדוגמא), מפתח סבלנות, יכולת להתאפק ושליטה ביצרים. כתוצאה מכך ילדים שמגדלים כלבים יהיו לרוב חיוביים יותר לסביבה, יחייכו יותר ויחזקו את ביטחונם העצמי. הם גם ילמדו להיפרד, עם מותו של הכלב שחי בממוצע כ 10 שנים, תהליך שיבגר אותם ויבשיל אותם למציאות החיים".
כדוגמא מביא הסינג את האירוע הבא: "לרותם ומיטל שלושה בנים. נועם, מעיין וזוהר (שמות בדויים). זוהר, הצעיר מהשלושה, כיום בן 13, נולד עם שיתוק מוחין. בעת הליכה צליעתו ניכרת, אולם הוא לא נעזר באביזר כלשהו. לפני מספר שנים ליוויתי את המשפחה עת שילבנו בביתם גור מגזע רועה גרמני, גאוצ'ו. הצטרפותו של גאוצ'ו למשפחה תרמה לכל בני הבית. מיטל האם חשה בטוחה יותר כשהיא לבד בבית, רותם האבא החל לעשות פעילות גופנית באופן שוטף וחמש פעמים בשבוע רץ עם גאוצ'ו בשעות הבוקר, לפני צאתו לעבודה. נועם הבכור, משרת כיום חייל ביחידת הכלבנים "עוקץ" בעקבות החברות עם גאוצ'ו, הכלב המשפחתי.
מעיין, ילד הסנדוויץ, פיתח קשר משמעותי ועמוק עם זוהר, אחיו הצעיר. זו הייתה הפעם הראשונה בחייו שהוא נרתם באהבה לעזור לאחיו בנכותו. בתחילת הדרך זוהר לא היה מסוגל ללכת עם גאוצ'ו לבד, מכיוון שהכלב היה חזק ונמרץ ממנו וכשניסה להחזיק את הרצועה מעד כמה פעמים. לפיכך, הכנתי למעיין וזוהר רצועה מיוחדת עם שתי לולאות כך שיוכלו לטייל יחדיו עם גאוצ'ו, וכולם הרוויחו מכך - מעיין הרגיש משמעותי ופיתח רגשות אחריות לזוהר ולגאוצ'ו. זוהר הרוויח זמן איכות עם אחיו, למד להיות עצמאי ולנצח את המגבלות וכיום הוא יכול לטייל לבדו עם גאוצ'ו (על אף שמעיין עדיין אוהב להצטרף אליהם לטיולים). וגאוצ'ו, טוב הוא תמיד היה מאושר, כשכש בזנב והכניס הרבה מצב רוח טוב לחיי הלהקה".
כתבו: צוות התכנית להכשרת מטפלים בעזרת בעלי חיים בסמינר הקיבוצים
טיפול בעזרת כלבים מאפשר לילדים לשתף ברגשות דרך התקשורת עם הכלב. מתאים לילדים ובני נוער עם: חרדות, טראומה, שינויים בתא המשפחתי, מופנמות, אתגרים חברתיים, גילוי אלימות ועוד. מטפל בעזרת בעלי חיים מוסמך מטעם מכון מגיד, מבית האוניברסיטה העברית. מאלף כלבים מוסמך מטעם מכללת מאי-דוג, בחסות האוניברסיטה העברית ומטעם מכללת אנימה גישה חיובית (force free). תואר ראשון במנהל עסקים.
