קושי חברתי אצל ילדים עשוי להיות קשור למגוון גורמים ביניהם ניתן לציין: הפרעה בתקשורת, הפרעת קשב וריכוז / היפראקטיביות, לקויות למידה, העדר מודל חברתי לחיקוי וחריגות שגורמת להתרחקות קבוצת השווים.
במאמר הנוכחי נתמקד בקשיים חברתיים הקשורים ללקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז/היפראקטיביות. באופן טבעי אנו נוטים לחשוב כי לקויות למידה והפרעת קשב/היפראקטיביות קשורות רק להסתגלות אקדמית של הילד ו/או הנער. בפועל הקושי להבין את השפה הכתובה שיוצר קושי בהסתגלות האקדמית, קשור לא פעם גם לקושי להבין את השפה החברתית.
לפיכך, נראה כי ילדים/נערים רבים המתמודדים עם לקויות למידה ו/או עם הפרעת קשב / היפראקטיביות יתמודדו גם עם לקויות חברתיות שתתבטאנה בקושי לעשות אבחנה בין המרחב האישי לבין המרחב של האחר, קושי להבין שפת גוף, או שפה לא מילולית אחרת, קושי להבין כללים של משחק, יכולת לשחק משחקי דמיון, קושי לווסת תחושות ורגשות ועוד. על רקע זה ילדים רבים עם לקויות אלו חווים גם קושי חברתי הכולל דחייה אקטיבית או פסיבית של קבוצת השווים, לעג וחרמות.
האתגר - כיצד ניתן לטפל ולסייע?
חלק גדול מהילדים או הנערים נעזרים בטיפולים רפואיים ופרא רפואיים הכוללים: תרופות, ריפוי בעיסוק , הוראה מתקנת וטיפול רגשי שמטרתם לשפר את תפקודם האישי והחברתי. טיפולים אלו אכן משמעותיים, אך לעיתים אינם מספיקים כדי לתת לילד את הבסיס הבטוח שמאפשר צמיחה של המיומנויות החסרות. הכלבנות הטיפולית היא אמצעי נוסף ומשמעותי לסייע לילדים אלו.
כלבנות טיפולית - תקשורת בטוחה לילד
כלבנות טיפולית היא ענף טיפולי חדש יחסית בארץ, אשר מציב את הכלב במרכז, כגשר בין הילד לבין הסביבה. ויניקוט (Winnicott), אחד התיאורטיקנים המרכזיים המזוהים עם תיאוריית יחסי האובייקט, דיבר על המטפל בהקבלה לאם הנותנת לתינוק הן החזקה פיסית והן החזקה רגשית. לאם המספקת החזקה רגשית קרא ויניקוט " אם סביבה". המטפל, לפי ויניקוט הוא "האם סביבה" בתוך התהליך הטיפולי. חדר הטיפול הוא מעין "מיקרו קוסמוס" המדמה את העולם האמיתי. הכלב במקרה זה מוסיף מימד נוסף, בשפתו של ויניקוט ניתן לקרוא למימד זה "אזור ביניים". המגשר בין המציאות לבין הפנטזיה. זהו אזור שמתוכו יכול הילד להתחיל ליצור ולפנטז. ננסי פריש פלאס, מומחית לטיפול בעזרת בעלי חיים, מדגישה בהקשר זה, את הייחודיות של בע"ח בטיפול. היא מתארת בספרה התערבות עם ילדים בגיל 5-13 אשר עברו טיפול בעזרת כלבים. היא מתארת את הכלבים כמי שיוצרים גשר בין אנשים, מאפשרים תחושה של ספונטניות, מגדילים את תחושת הביטחון בסיטואציה, את תחושת הערך העצמי והשליטה העצמית של הילדים.
כלומר, הכנסת הכלב לתוך המרחב הטיפולי כמוה כהכנסה של גורם שלישי המאפשר בנייה של דבר חדש שלא היה קיים קודם. הקשר הטיפולי במקרה זה הוא קשר טריאדי הכולל את המטפל, הילד והכלב.
מה מייחד את הכלב כגורם טיפולי?
הכלבים הינם יצורים רגישים מעצם טבעם; כלבים שהוכשרו לכלבנות טיפולית הם רגישים במיוחד ויכולים להתאים את עצמם לצרכים ההתפתחותיים של הילד הן ברמה האורגנית והן ברמה הרגשית. הכלבים מזמינים את הילד למשחק ספונטני באופן התואם לקצב שלו. הם יכולים לשאת קירבה ברמות שונות מבלי לדחות את הילד, כאשר הוא "פולש" למרחב שאינו שלו. כך הם מאפשרים לילד/נער ליצור קשר קרוב, שהוא תנאי חיוני לפיתוח התקשרות בטוחה או במילותיו של אבי תיאוריית ההתקשרות בולבי (Bolwby) להרגיש שניתן לסמוך על האחר בתוך קשר, להישען עליו בעת מצוקה ולדעת שגם כאשר אני מתרחק מדמות ההתקשרות, יש לי מקום בטוח שאליו אוכל לשוב.
זאת ועוד, הכלב עשוי לסייע גם בביסוס השלב ההתפתחותי אותו מכנה ויניקוט "שימוש באובייקט" שלב בו בין היתר הילד לומד שגם כאשר הוא מתקיף את האובייקט, הוא לא מפסיד את הקשר עימו. פעמים רבות ילדים עם קשיים בויסות הנובעים מלקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז/היפראקטיביות חווים את הקשר עם הסביבה כקשר בו הם מתקיפים והסביבה אינה מסוגלת להכיל את ההתקפה ודוחה אותם.
למטפל יש בהקשר זה תפקיד משמעותי לשקף לילד את האינטראקציה שנוצרת עם הכלב ולהציע מיומנויות חלופיות של יצירת קשר, אך מעל כל אלו "מרחפת" היכולת של הכלב להשאר איתן מול תהליך הלמידה של הילד, להכיל גם את גילוי התוקפנות שלו ולאפשר לו לקבל את "מתנת התיקון" שלו, כאשר הוא מחבק ומלטף את הכלב לאחר שהתנהג אליו בצורה לא נאותה ו/או פחות מקובלת.
כלבנות טיפולית - מאבחון להתערבות
המודל לכלבנות טיפולית כפי שמיושם במרכז לרכיבה טיפולית בתל מונד כולל מספר שלבים החל משלב האבחון דרך יצירת תהליך ההתערבות:
התהליך הטיפולי מתחיל באבחון שנעשה באמצעות מילוי שאלון ע"י ההורים וגורמים רלוונטיים נוספים שנמצאים בקשר טיפולי ו/או חינוכי עם הילד, כגון: קלינאי/ת תקשורת, מרפא/ ה בעיסוק, מורה/גננת,רופא/ה מטפל/ת רגשי וכיו"ב. לאחר מכן נקבע מפגש הכרות (אינטייק) בהשתתפות המטופל והוריו. מפגש זה מנוהל על ידי עובדת סוציאלית המובילה את התהליך ומדריך כלבנות טיפולית. מטרת המפגש היא להכיר את הילד ולקבוע ביחד עם ההורים את התוכנית הטיפולית ומטרותיה.
כאשר מתחיל תהליך ההתערבות מטרת המפגשים הראשונים היא ביסוס הקשר והאמון בין המטופל למדריך הכלבנות, מטרה נוספת היא לבחור את הכלב אשר ילווה את המטופל לאורך התהליך. בתהליך בחירת הכלב ניתנת למטפל ההזדמנות להכיר וללמוד את המטופל באופן שאינו רשמי ולכן גם נטול מגננות. המדריך, המודע לפן ההשלכתי בתהליך יכול ללמוד מבחירות והעדפות של המטופל את הנושאים שמטרידים אותו ואת תפיסתו לגבי עצמו והסביבה. כך מתווסף מידע אבחוני נוסף להבנה של הקשיים עימם מתמודד המטופל.
לאחר בחירת הכלב מתחילים המדריך והמטופל בעבודת אילוף משותפת עם הכלב. לאורך תהליך האילוף יחווה המטופל הצלחות, אך לעתים גם חוסר הצלחה ותחושות נוספות. תפקיד המדריך הינו לספק למטופל מרחב המאפשר ביטוי חופשי ולעבד את התחושות העולות תוך כדי התהליך.
העובדת הסוציאלית במרכז מלווה את צוות המדריכים בהדרכות תקופתיות ובהתייעצויות נוספות לאורך כל התהליך, מתוך הבנה כי התהליכים המשותפים שעוברים הילד והמטפל מצריכים תהליך של עיבוד מחוץ לקונטקסט של המפגש הטיפולי.
אחד השלבים המרכזיים בתהליך הוא הפרידה של הילד מהכלב בסיום ההתערבות. הפרידה מהווה חלק מאד חשוב בתהליך ולכן יש להתכונן לפרידה ולאפשר למטופל ביחד עם המדריך לעבד את התחושות העולות ביחס לפרידה. בשלב זה סוקר המטפל את התהליך יחד עם המטופל, תוך כדי מתן דגש להתמודדות לאורך התהליך וזרקור להצלחות.
טיפול בעזרת כלבים - הישגים טיפוליים
ילדים אשר נפגעו קשות בתחום החברתי ומתקשים לא פעם "לצאת מהקונכייה" ולנסות שוב, מצליחים בעזרת הכלבים לשקם את תחושת העצמי, הופכים להיות שמחים ורגועים יותר, חשים תחושת שליטה גדולה יותר ובאופן כללי נהנים מיותר רווחה נפשית ופחות מצוקה. מדהים לראות את אותם ילדים לאחר תקופה של 6-12 בטיפול הזה, מתחילים לשחק, לשמור על הכללים, להנות ולהרגיש בעלי ערך עצמי בתוך המשחק ואף להיות מסוגלים, כחלק מלימוד השפה החברתית לפנטז ולדמיין – תנאי הכרחי למשחק סימבולי. בשלב זה נוכל כבר לראות שינוי גם מחוץ לסביבה הטיפולית - בבית הספר ובחברת הילדים.
הישגים אלו הם הסיבה לכך שבמרכז בתל מונד מטפלים מדי שנה באלפי ילדים ומבוגרים המתמודדים עם קשיים רגשיים ופיזיולוגיים ואף מלמדים את הדור הבא של הכלבנים הטיפוליים.
