תחום הכלבנות הטיפולית מתקדם ופורץ את גבולות הטיפול
השילוב של כלבנות טיפולית וליצנות רפואית בטיפול בילדים בסיכון
כתבו: צוות המרכז לכלבנות ורכיבה טיפולית
יחידת המחקר של המרכז לרכיבה וכלבנות טיפולית בתל מונד, בחרה לבצע פרויקט משולב הבוחן את השפעת השילוב בין כלבנות טיפולית וליצנות רפואית לטיפול בילדים בסיכון, מתוך רצון לבחון את השפעת השילוב בין שני תחומים טיפוליים על קבוצה ביחס להשפעת טיפול אחד על אותה קבוצה.
השילוב בין שני התחומים הוא חדשני ולא נוסה בעבר, ומטרת הפרויקט הייתה מקסום התועלות של הכלבנות הטיפולית והליצנות הרפואית כמתווכים שיבוא לידי ביטוי בהגדלת שיתוף הפעולה של המטופלים בתהליך הטיפולי והפחתת ההתנגדויות לטיפול.
עד כה, נבחנו ההשפעות הטיפוליות של כלבנות טיפולית (טיפול באמצעות בע"ח) וליצנות רפואית בנפרד.
המסקנות העיקריות המתייחסות להשפעת הכלבנות הטיפולית על טיפול בילדים הם:
1. התערבות טיפולית באמצעות בע"ח מחזקת את הקשר בין מטפל למטופל - להתערבויות טיפוליות הנתמכות בבעלי חיים יש יתרונות רבים כמו שיפור הפרקטיקה העוסקת ברווחת הילד לחיזוק הסביבה הטיפולית וקידום וביסוס הקשר הטיפולי בין המטופל למטפל*
2. קיים קשר חזק בין בני אדם לבעלי חיים - היכולת של בעלי החיים להיות גורמי סיוע חיוביים בטיפול בילדים שעברו התעללות הוכיחו את יעילותם בהרגעת המטופלים**
3. ילדים חולקים עם בעלי החיים את בעיותיהם וסודותיהם. לעתים, בעלי החיים הם החברים היחידים שיש להם ואלה התומכים ומסייעים להם להסתגל למצבים חדשים, להתמודד עם קשיים אחרים או לפתח כישורי תקשורת.
4. לבעלי חיים השפעה פסיכולוגית חיובית - פיין*** שיער, שהסיבה לכך שלבעלי חיים יש השפעה פסיכולוגית כה חיובית על מטופלים היא שחיות מחמד יכולות ומעוניינות בקשר עם בני אדם מצד אחד ואין צורך במיומנויות חברתיות רבות כדי לזכות בתשומת הלב החיובית שלהן, בעוד שבני אדם הרבה יותר מורכבים, מודעים ושיפוטיים בנוגע למיומנויות החברתיות של אחרים. לפיכך, לילד קל יותר לפרש את המשמעות של התנהגות בעלת אופי רגשי של כלב מאשר של בני אדם. הילד מבין ללא מאמץ את המסר של הכלב ומוזמן להגיב אליו. הכלב, מצדו, מסייע לקדם את האפשרות שהילד יגלה משהו מעולמו הפנימי, מרגשותיו ומעמדתו****
המסקנות העיקריות המתייחסות להשפעת הליצנות הרפואית על טיפול בילדים הם:
1. להומור אפקטים חיוביים על הגוף - מחקרים רבים למן שנות ה- 80 העידו על כך שלהומור יש אפקטים חיוביים על בריאות הגוף והנפש, על רווחה נפשית כמו על מערכת החיסון, על מתח הקשור למחלות קשות או חשוכות מרפא, על סיבולת לכאב ועל תפקוד מנטאלי.***** על בסיס מידע זה, ליצנים הרפואיים כמו אחרים במקצועות טיפוליים עושים שימוש בהומור כדי להקל על מטופלים.
2. לליצנות טיפולית יש השפעה חיובית על המטופלים - זיו-שוחט ועובדיה (2007), מתארים את התפתחות המודל התקשורתי של הליצנות הרפואית מתוך הגישה ההוליסטית השמה דגש על הקשר גוף-נפש ומבוסס על הומור וצחוק. להומור תפקיד חשוב בדיאלוג הבינאישי והחברתי, והוא מסיט את תשומת הלב מקשיים בדרך של עליזות וצחוק, שלהם אפקט פיזיולוגי ידוע של הרפיה והרגעה. ממחקרם בנושא הם הסיקו שלליצנות רפואית השפעה חיובית על מטופלים ומלוויהם בתחום הקוגניטיבי-רגשי ושהשימוש בשיטה זו יוצר אפקט של גיוון ערוצי התקשורת הבינאישית הפועל בתורו למען רווחתם של המטופלים.
לאור העובדות הקיימות, נבנה פרויקט ייעודי, ביוזמתה של יחידת המחקר של המרכז לרכיבה הטיפולית בתל מונד ועמותת רופא חלום מטעם קרן פילנור (ע"ר) שמטרתו היתה לשלב בין שני תחומים טיפולים אלו ולבחון האם קיים יתרון בשילוב התחומים הללו. הערכה חיצונית לפרויקט נעשתה על ידי ד"ר חנה חימי וד"ר אירית מירו ממכללת בית-ברל.
הפרויקט כלל 16 מפגשים שבועיים עבור שתי קבוצות טיפוליות (קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת), בכל קבוצה היו חמישה ילדים בגילאים 5-12, וחמישה כלבים קבועים. התכנית הטיפולית שנבנתה ל-16 מפגשים תאמה את אפיון הקבוצה כקבוצת רכבת (קבוצה שמשתתפיה משתנים ממפגש למפגש) וכל מפגש עמד בפני עצמו. ההמשכיות שחוו הילדים שנשארו במסגרת באה לידי ביטוי ב setting הקבוע ובכלב הקבוע לכל מטופל שמתמיד.
הקבוצה הראשונה כללה מדריכת כלבנות טיפולית וליצנית רפואית וקבוצת הביקורת הייתה בהובלה של מדריכת כלבנות לבדה. במהלך המפגשים נכחנו לראות את השינוי המשמעותי שחל בילדים כלפי הליצנית הרפואית. במפגשים הראשונים הילדים זלזלו בליצנית והתקשו לקבל את נוכחותה, בהמשך נפתחו בפניה וציפו לה. במקביל, קרה תהליך גם בקבוצה השנייה שבסופו, במפגשים המאוחרים יותר, הילדים התמרמרו על כך שאין להם ליצנית בקבוצה.
בשלב מתקדם יותר בשיחות הפתיחה הקבועות ב setting, בקבוצה שנכחה בה ליצנית, ניכר היה כי לילדים קל יותר להיפתח ולשתף בטרדות החיים כיוון שהליצנית יכלה לקחת את השיח למקומות הומוריסטים, לעומת הקבוצה השניה בה רמת השיתוף והפתיחות היתה נמוכה יותר. כמו כן ניכר היה כי זמן שיחת הפתיחה בקבוצה עם הליצנית היה ארוך מזמן שיחת הפתיחה בקבוצה ללא הליצנית.
להלן שתי דוגמאות קצרות מתוך הקבוצה בה הובילו ליצנית וכלבנית, דוגמאות אלו משקפות את חשיבותה של נוכחות הליצנית בתוך הקבוצה - א' הסובל מפיגור סביבתי הגיע לקבוצה עם פחד גדול מכלבים. במהלך המפגשים נוכחות הליצנית תרמה לו רבות והכניסה עבורו אווירה קלילה יותר ונעימה. דבר זה הקל עליו לאורך המפגשים ליצור קשר עם הכלב האישי שלו, ולפחד פחות מהכלבים.
ש', מתאפיין בביטחון עצמי נמוך, מדבר בשקט ולא מרבה לתקשר. תחילה, יצר קשר עם בובת הכלבה של הליצנית וצבר עימה ביטחון להביא עצמו יותר בקבוצה. במקביל צבר ביטחון ומוטיבציה ליצור קשר עם כלבו האישי. בהמשך דרך עבודת האילוף בקבוצה עם כלבו האישי תקשר עם הקבוצה בצורה ברורה יותר ובטוחה יותר.
לאור הצלחת הפיילוט הראשוני, המרכז לרכיבה וכלבנות טיפולית מתכוון להפעיל את התכנית בקרב אוכלוסיות שונות (צרכים, גילאיים וכו') וליצור מודל טיפולי ייחודי המתבסס על השילוב בין כלבנות טיפולית וליצנות רפואית. אנחנו מאמינים כי המטופלים יצאו נשכרים מהחיבור המקצועי, וכך גם תחום הכלבנות הטיפולית והליצנות הרפואית.
יחידת המחקר שמה באור הזרקורים את שיטות הטיפול והמטפלים, את חוסנם המקצועי והאישי, על נכונותם ללמידה מתמדת ושינוי התפתחותי של המטפלים.
*המרכז לרכיבה וכלבנות טיפולית בתל מונד הינה עמותה ללא מטרות רווח המתמחה בטיפול באמצעות סוסים וכלבים באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. המחקר נעשה תחת יחידת המחקר שהינה חלק מפעילות העמותה לקידום השפעות ההתערבות הטיפולית באמצעות כלבים (כלבנות טיפולית). העמותה פועלת באופן קבוע לאיתור כלים טיפוליים חדשניים בעלי השפעה על אוכלוסיות אילו.
בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בחינוך מיוחד, מטפלת בגישה הקוגניטיבית התנהגותית. טיפול בעזרת כלבים בשילוב CBT מתאים לילדים ונוער (מגיל 6)החווים קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. כגון רגשות של ערך עצמי נמוך, חרדות שונות, קושי בשליטה ויסות עצמי, בעיות קשב וריכוז, דחייה חברתית, בדידות ועוד. הטיפול פרטני. "קסם של כלב" - תכנית טיפולית קבוצתית לילדים ונוער במסגרות חינוכיות. בנוסף - חינוך כלבי שירות ותרפיה, הכשרת כלבים טיפוליים לבעלי מקצועות החינוך והטיפול.
