על התהליך הטיפולי

לאחר שנוצרה ברית טיפולית, התחלנו לעבוד ובעזרת העבודה והעשייה עם טימי האוגר הוא עבד על הקשיים הקוגניטיביים - הוא צילם את עצמו ברצף פעולות עם טימי ובהמשך הצליח לעבוד לפי הרצף הזה. קודם עם העזרה החיצונית ואח"כ הוא הפנים את הדברים ועבד ללא קושי. תכנן דברים, יכל לבצע בקרה על כל הדברים שהוא עשה
מבחינה רגשית - הוא העלה את כל התכנים שקשורים לפחד שלו, לקושי שלו להתקיים בעולם שבאמת הוא מסוכן עבורו.

התפיסה שלו את העולם השתנתה - לאחר התאונה, בעזרת הטיפול, הוא יכל שוב ליצור אמון באנשים ולהבין שלמרות שקורים דברים מסוכנים וקשים, העולם הוא חיובי שהוא לא מסוכן והוא יכול למצוא אנשים שהוא יכול להיעזר בהם.
לא הכול שלילי כמו שהוא ראה את זה לפני. הוא גם התחיל לרסן את ההתנהגות שלו לעבוד על אימפולסיביות ולווסת את העוצמות הרגשיות שלו. זה מאוד עזר לנער ככה להכיר בסממנים מקדימים, לכעס ולקצת לשלוט על ההתפרצויות זעם שהיו.

לאחר מכן הוא עשה הכללה לעולם החברתי שלו, לאחר שהיה בקשר עם טימי, חווה איתו תחושת מסוגלות - הביטחון העצמי שלו התחזק. הוא יכל שוב להיות בקשר עם אנשים אחרים וילדים אחרים  הוא חזר לבית הספר.

בעזרת העבודה הטיפולית הוא התחיל לספר לחברים שלו, מה עבר עליו ככה שהם הבינו את הקשיים שלו בהתנהגות והוא חזר להיות חלק מהמשחק המשותף ומהמעגל החברתי שלו.

זה מה שהיה בשלב של הטיפול ומשם הגענו לשלב של הפרידה, כשהבנו שיש לו מספיק כוחות כדי להתמודד עם הקשיים שלו, ושהוא לא זקוק יותר לעזרה חיצונית. הוא מרגיש מסוגל להתמודד עם כל דבר שהוא יכול לפגוש בדרך.

מיכל ילוז מפורטל אנימל מראיינת את מרתה קמרנו - פסיכולוגית ומטפלת בעזרת בעלי חיים

רקע טיפולי

הקשיים מהם הנער סבל:

• בתחום הקוגנטיבי - הוא פיתח הפרעת קשב וריכוז, היו לו קשיי זיכרון, אימפולסיביות וקושי לתכנן ולבצע בקרה על העבודות שלו, על הלימודים, על ההתנהגות שלו. 
  
  
• מבחינה רגשית - הייתה ירידה מאוד משמעותית במצב הרוח שלו הוא התקשה ליהנות מדברים שהוא היה נהנה מהם לפני התאונה הוא פיתח פחדים והיה מאוד מתוסכל.
  
  
• מבחינת התנהגות - התחילו להופיע התפרצויות זעם והתנהגות מאוד אימפולסיבית.
  
  
• כל הדברים הללו מאוד השפיעו על היכולת החברתית שלו. הוא התקשה ללכת לבית ספר ונמנע ממגע חברתי. היה נמנע מהרבה דברים שעוררו מצוקה אצלו לאחר התאונה.

ההורים שלו הביאו אותו אליי לאחר שהוא עבר שיקום. בפגישה הראשונה הוא לקח תפקיד מאוד פאסיבי בשיחה
ובעצם נתן להורים שלו להציג את המקרה, לספר על התאונה ובזמן הזה הוא הסתובב בקליניקה והעביר מסר שהוא לא כל כך מעוניין בתהליך טיפולי. כשהוא ראה את טימי הוא בעצם התחיל להתעניין ולשאול: מי זאת החיה המסכנה והמפוחדת הזאת שמסתתרת. ומשם בעצם התחיל התהליך הטיפולי שבו טימי היה מאוד מרכזי בעבודה של אותו הנער.

מה היתרון של לעבוד דווקא עם אוגר סיבירי?

אוגרים סיביריים עוזרים לנו לווסת את העוצמות הרגשיות שלנו, הם מגיבים בצורה מאוד ברורה לדרך שבה אנחנו ניגשים אליהם. זה מאוד עוזר לזהות את שפת הגוף שלנו או את הסממנים בשפת הגוף שלנו, שמעידים על עוצמות של עוררות יתר. העבודה עם האוגר הסיבירי היא מאוד מגוונת, מעשיה ובנייה עד לתצפית.

איזה דברים אפשר לעשות עם אוגר סיבירי?

אפשר להאכיל אותו, להחזיק אותו, לבנות מסלולים, מסלולי פעילות...

זה בעל חיים מאוד פעיל ורץ למרחקים ארוכים. הוא אוהב צינורות ולהסתתר ואפשר לבנות אפילו גן שעשועים.
אפשר לבנות לו בתים רבים מכל מיני סוגים כי הוא אוהב להסתתר ולישון במהלך היום.
אפשר להאכיל אותו בהתאם לצרכים שלו. אפשר פשוט להסתכל עליו ולראות איך הוא מתנהג.
לראות איך הוא מוצא פתרונות לדברים: איך הוא מטפס, איך הוא מטייל, איך הוא אוכל, איך הוא אוגר.

לא תמיד כשאנחנו מאכילים אותו הוא אוכל, לפעמים הוא אוגר אוכל, יש לו כיסים באזור הלחיים ובהתאם למה שהוא אוגר אנחנו יכולים גם לראות מה הוא יותר אוהב לאכול, מה הוא שומר להמשך וזה כמובן גם פותח מגוון של השלכות. המטופלים מסיקים כל מיני מסקנות לגבי הצרכים שלו, מה שהם אוהבים לעשות ומטפלים בהם בהתאם.