פסיכולוגית בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית – שיקומית מאוניברסיטת בר-אילן ודוקטור לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת חוף-קליפורניה בארה"ב. נשואה, אמא לשני בנים ובעלים של בוריס הגולדן המעורב, פיץ החתול, ליקי החולדה וחסה הצבה – שותפי לטיפול.

בעבודתי הטיפולית עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים, אני זוכה יום יום לממש את ייעודי כפסיכולוגית ואת אהבתי העמוקה לבעלי החיים, שהיו מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מחיי.

התחלתי את דרכי בעולם הטיפול הריגשי הנעזר בבעלי חיים בשנת 1992 כאשר הקמתי, יחד עם ד"ר אברהם שלו ז"ל, את "נפש חיה" – הארגון הראשון בארץ לטיפול הנעזר בבעלי חיים שעסק בטיפול באוכלוסיות שונות ובהעלאת המודעות לתחום בקרב מטפלים וגופים ממשלתיים, כגון משרד הבריאות, הרווחה והחינוך. "נפש חיה" עוררה את סקרנותם האישית והמקצועית של רבים והתקשורת סקרה את הנושא בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות.

את הידע שלי על בעלי החיים העמקתי בסיוע ד"ר שלו ואנשי מקצוע אחרים במסגרת העבודה המשותפת, ובהמשך רכשתי ידע משמעותי נוסף במהלך שהותי בארה"ב בהשתלמויות מקצועיות של ה- Delta Society וה- Green  Chimneys, ובהשתלמויות פסיכולוגיות שונות של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון.

בשנת 2007 הייתי ממקימי איגוד מ.ר.ח.ב., האיגוד הישראלי לטיפול ריגשי הנעזר בבעלי חיים, שהוקם במטרה לפעול לקידום ההתפתחות המקצועית של התחום בכל רבדיו, ומאותה שנה גם ניהלתי וריכזתי במשך שבע שנים (יחד עם ענבר בראל) את תוכנית ההכשרה לטיפול ריגשי הנעזר בבעלי חיים במכללה האקדמית אורנים. אני עוסקת רבות בהכשרת אנשי מקצוע והדרכת מטפלים, מתוך מחויבות למיסוד התחום ולהעלאת הסטנדרטים של המטפלים והכשרתם.

במהלך השנים פרסמתי מאמרים מקצועיים, הרצאתי בארץ ובכנסים בינלאומיים בחו"ל, וכתבתי ספר ילדים טיפולי בשם "זוזי שלנו" העוסק בהתמודדות עם אובדן ומוות.

בקליניקה הפרטית שלי בקדימה שבשרון אני מטפלת בילדים, בנוער ובמבוגרים.