כאמור, מפגש עם הסוס הוא בעל ערך חינוכי/טיפולי. בכל סיטואציה סביב ועל הסוס אנחנו יכולים לשפר תפקודים ולהקטין ליקוים ובדיוק עניין זה הופך את התחום של הרכיבה למיוחד כל כך. רכיבה היא טיפולית במהותה. לכל אחד מאיתנו, לכל אחד בתחום וברמה שלו.
כל החוגים משלבים עבודה, לימוד תיאורטי ורכיבה ביחד. במיוחד בגילאים הצעירים חשוב העניין מאוד.
מסתבר שדווקא בגיל הגן מושגים של חריצות, התמדה, עבודה, סקרנות ללמוד, השקעה ומאמץ באים באופן טבעי.
ההתלהבות והנכונות לעבוד לא פחות קטנה מאשר לרכב, והרעיון הוא לשמר את אותה נכונות טבעית ולפתח אותה.
מתן אחריות גם הוא עיקרון חשוב, ובחווה אני שואפת לשילוב החניכים בדברים האמיתיים והנחוצים לתפעול של החווה.
חשוב להבין שהפעילות בחווה אמורה להיות פעילות של זמן ממושך.
לא עניין של 10 מפגשים ו"הבנו את הפרינציפ" אלא דרך חינוך ממושכת שמתחילה בגיל הגן ומלווה את הילד עד כיתה ו'-ז'. דווקא בשנים אלו הילד פנוי, מתלהב, ובו כל התכונות הנפלאות שרק צריך לשמר ולפתח. הצוות בהחלט רואה את עצמו בתפקיד חינוכי, ואנחנו מנסים להבין יחד עם הילדים ולשקף להם דברים שקורים הן עם הסוס והן באינטראקציה עם ילדים אחרים.