התכנית מורכבת משלושה חלקים מרכזיים:
החלק המעשי כלל הכשרה בכלבייה או באורווה. כתכנית אשר מטרתה היא מתן אופק תעסוקתי לנערים אלו, רכשו משתתפי התכנית השכלה ונסיון מעשי בתחום מקצועי בו יוכלו לעסוק בעתיד. בחודש הראשון של התכנית, הכירו הילדים את הפעילויות השונות באורווה ובכלבייה על מנת לבחון את התחום המתאים להם ביותר. "מדהים לגלות כמה הילדים מחוברים ליכולות ולצרכים שלהם ומבינים מה הכי מתאים להם. הם פשוט הרגישו איפה הם צריכים להיות". סיפר עו"ס אסף משיח, אשר מוביל את התכנית מטעם מועצת לב השרון.
החלק המעשי כלל:
- עבודה מעשית באורווה או בכלבייה - העבודה כללה את ניקוי האורווה או הכלבייה, סיוע למדריכים הטיפולים והובלת סוסים.
בשנה השנייה יעבדו הילדים בכלבייה עם "כלבים ירוקים" - כלבים מכלביות עירוניות אשר לא אולפו בעבר. כך חווים שני הצדדים רווח כפול.
- לימודים תיאורטיים באורווה - במסגרת התוכנית לומדים הנערים על עולם הסוסים, מכירים את הסוס ואת מה שמניע אותו, כדי להבין טוב יותר את התנהגותו.
- עבודה בפועל בחווה בתקופת הקיץ - כחלק מתהליך הכשרתם והכנתם של הנערים ל"עולם האמיתי" שולבו הנערים בעבודה בחווה בתקופת הקיץ. היקף השעות נקבע בהתאם לרמת ההשקעה שלהם בתכנית במהלך השנה. הם התנסו בעמידה בזמנים, יעדים, עבודת צוות ולמדו לקחת אחריות על התפקיד שלהם. הם חתמו לראשונה בחייהם על טופס 101 (איזו התרגשות!!) הרוויחו כסף והרגישו, חלקם לראשונה תחושת עצמאות ואת ערכיותו של הכסף.
- תעודת הכשרה - הכלבייה תעניק לילדים תעודת "מאלף צעיר" מטעם המרכז לרכיבה טיפולית בישראל, תל מונד. באורווה יקבלו הנערים והנערות תעודות שר"י של התאחדות לספורט הרכיבה בישראל. התעודה מגדירה את שלב הידע שלהם על פי המקובל בענף ויכולה לסייע להעריך את היכולות שלהם כאשר יבקשו להתקבל לעבודה בחוות סוסים.
- JOB CLUB - סדנת הכנה לכניסה לעולם התעסוקה, בה ילמדו הנערים והנערות איך לכתוב קורות חיים ואיך לשווק את עצמם באמצעים מודרניים.
- אוריינות כלכלית - הסדנא מקנה כלים יומיומיים של התנהלות פיננסית נכונה. פתיחת חשבון, ניהול החשבון, עמלות, חסכון וכדומה. מטרתה היא לאפשר לנערים להבין את ערכו ומשמעותו של הכסף לטווח ארוך על מנת להכין אותם לחיים האמיתיים.
החלק ההתנדבותי:
החלק ההתנדבותי מוסיף לתכנית היזון חוזר, כאשר הנערים והנערות תורמים לקהילה במקביל לתחושה של העצמה וחיזוק. הנערים סייעו, במסגרת זו, לקבוצת נערים בגילאים דומים להם, הלוקים בפיגור שכלי או אוטיזם ברמות שונות. מדובר בנערים בתפקוד פיזיולוגי גבוה יחסית (הולכים, חלקם בסיוע קל) אבל לא מדברים.
במסגרת התכנית, הוצמד לכל נער עם צרכים מיוחדים נער/ה מהאורווה שליווה אותו לאורך כל החלק הראשון. במקביל נערכה פעילות בכלבייה, כאשר הנערים שלנו ליוו את הנערים עם הכלבים. הפעילות היתה מובנית ותוכננה מראש על ידי המדריכים. באמצע המפגש נערכה "החלפה", הנערים באורווה עברו לכלבייה עם מלווים חדשים ולהפך. הנערים והנערות ליוו אותם את כל שלבי הטיפול עד לעלייתם לאוטובוס חזרה להוסטל.
חלק זה היה מורכב יותר מבחינה רגשית והיה כרוך בחששות לא מעטים מצד הנערים שלנו, אשר חלקם לא פגשו מעולם נערים כה שונים מהם. לכן, נערך עיבוד משמעותי לפני ואחרי כל מפגש, המדריך הציג את הפעילויות המתוכננות והנערים המתנדבים חלקו את חששותיהם וקיבלו הסבר כיצד להגיב להתנהגויות הייחודיות של אותם נערים - טנטרומים או התנהגויות ייחודיות אחרות. עם הזמן החששות והפחדים שככו ונוצרו קשרים יפים בין שתי הקבוצות. כשהסתיימה התכנית סיפרו הנערים והנערות שלנו שהם עצובים שהקשר עם הנערים הסתיים, במקביל להקלה מסוימת. ההתמודדות לא היתה קלה אבל תחושת הסיפוק היתה עצומה.
החלק החברתי:
תשומת לב רבה ניתנה לחלק החברתי בתכנית. בני הנוער שנבחרו לתכנית, הגיעו מישובים שונים ומגוונים מכל רחבי המועצה האזורית, בנים ובנות, חילוניים ודתיים, כאשר חלק מהם לומדים במסגרות שונות וחלקם נמצאים בשלבי נשירה מבית הספר.
יוזמי התכנית רצו להעניק לנערים תחושה של גאווה על השתייכותם לקבוצה זו. החיבור בין הנערים התחיל כבר ברגע בו עלו להסעה אשר ארגנה המועצה. כשהגיעו נהנו מכיבוד קל ונפגשו עם אסף וסהר למפגש פתיחה. אסף וסהר ליוו אותם לאורך כל התוכנית ועמדו בקשר גם עם משפחותיהם, עם בית הספר ועם קצינת הביקור הסדיר אשר השתתפו בתהליך הבחירה לתוכנית המבוקשת.
במהלך התכנית, השתתפו בני הנוער במסיבות אשר אורגנו עבורם ועבור בני משפחותיהם. ההורים מצדם היו אף הם מעורבים בתהליך ונדרשו להוכיח מעורבות ורצינות (בין השאר בתשלום 50 ש"ח לחודש, כדמי רצינות). בחודשי הקיץ התחייבו ההורים להסיע את ילדיהם לעבודה במרכז.
בני הנוער העידו כי המסיבות והתקופה בה עבדו במרכז בקיץ, גרמו להם להרגיש שייכים לחווה, "ממש חלק מהצוות" - לדבריהם.
לסיכום:
בסיום השנה הראשונה של הפיילוט, נראה כבר שהתכנית תוגדר כהצלחה.
אחד הפרמטרים המרכזיים שנבחנו עד כה היה שיעור ההשתתפות בתוכנית. שיעור ההשתתפות עמד בשנה הראשונה על למעלה מ-90%. לאור המאמץ הכרוך בהגעה למפגשים שעה אחת בלבד לאחר סיום יום הלימודים, נראה לנו כי שיעור ההשתתפות גבוה מאד. זהו מדד ראשוני לבחינת המשמעות של התוכנית עבור הנערים והוא מעיד בעינינו על הצלחה גדולה.
אולם, סטטיסטיקה לעולם לא מספרת את הסיפור המלא. אותו יספרו הנערים, הנערות ובני משפחותיהם. רק הם יוכלו להעיד על התרומה של התוכנית לחייהם.
עם סיום המחזור הראשון של התכנית (18 חודשים) תבחן הפעילות, יוסקו מסקנות וייערכו שינויים במידת הצורך. מייד לאחר מכן יתחיל תהליך המיון למחזור ה-2 של התוכנית.
