מאת: דודי רז M.A. בחינוך מיוחד, בעל תעודת הוראה, B.A. במדעי החברה במסלול פסיכולוגיה, מרצה במכללת מגן דוד ירוק ומוסמך לטיפול בעזרת בע"ח.
חוזקות הזואו-תרפיה (הטיפול בעזרת בעלי חיים) הביאו להתרחבות משמעותית בהיקף הפעילות שלו כעזר טיפולי למגוון רחב של אוכלוסיות - ילדים עם צרכים מיוחדים, נוער בסיכון, קשישים, אוכלוסיות בתהליכי שיקום פיסי או רגשי, משפחות ועוד. מבין אוכלוסיות אלה ניתן להציע את הסיוע הטיפולי בעזרת בעלי חיים גם למשפחות עם מאפיינים ייחודיים כגון ילדים ממשפחות חד מיניות בהן זוג ההורים הוא מאותו המין. הצעה זו כמובן אינה באה לרמוז או להעיד כי ילדים ממשפחות אלה סובלים בהכרח ממצוקה הקשורה להיותם ילדים הגדלים במשפחות חד מיניות. יחד עם זאת, למשפחות אלה מאפיינים ייחודיים שתהליך מסוג זה, בעזרת בעלי חיים, בין אם הוא במישור הרגשי או במישור החינוכי-חברתי, עשוי לתרום רבות.
שיעור של 25% מהזכרים בקרב הברבור השחור האוסטרלי מקיימים זוגיות חד מינית.
כל ילד חותר להבין בשלב זה או אחר כיצד הוא הגיע אל העולם בפרט ילד ממשפחה חד מינית. כל אחת מהדרכים באמצעותן נולד הילד לזוג הורים חד מיני: אימוץ, תרומת זרע, תרומת ביצית ופונדקאות, מביאה עמה את המורכבות שלה המלווה לאורך שנים בתהליכים הנוגעים להבנה, להכרה ולקבלה של התא המשפחתי, הן מצד הילד, הוריו והמשפחה המורחבת והן מצד החברה הסובבת אותם. בתוך כך, צפוי הילד להתמודד עם "האין" הכרוך בהכרה עם ייחודיותו של התא המשפחתי הבנוי מזוג אבות או אמהות. הוא גם צפוי להתמודד עם תגובות הסביבה אשר לעיתים עלולות להיות לא נעימות ואף קשות. תהליכים אלה מלווים בצורך של הילד לשאול שאלות, לפנטז, לאסוף מידע לצד ביטויי כעס ואבל. דפוסים של אשמה, הכחשה והשתקה מצד ההורים והסביבה עלולים להעביר את המסר כי זהו נושא שאסור לדבר או להתייחס אליו במישרין או בעקיפין, אשר כתוצאה מכך עלול הילד לחוות את רגשותיו כלא לגיטימיים, לחוש מצוקה ולפתח קשיים בתחומים שונים.
חגית (שם בדוי, בת 6) הופנתה לטיפול בעזרת בעלי חיים על-ידי הוריה (זוג אבות) בטענה שהיא סובלת מקשיים חברתיים ורגשיים. מדיווח של ההורים, הגננת והפסיכולוגית של הגן עולה כי חגית מסרבת לשבת במפגשים חברתיים יחד עם ילדי הגן. על אף שהילדים מביעים עניין ורצון לקשור קשרים חברתיים עם חגית, היא לרוב מעדיפה לשחק לבד ונמנעת מקשרים עם קבוצת השווים גם מחוץ לכותלי הגן. לעיתים תכופות חגית נוטה להתפרצויות של כעס, בכי ותסכול. אין חשד להפרעות בקשב וריכוז ובתקשורת. ההורים התלבטו גם בשאלה האם הקשיים של חגית נובעים בהכרח מהיותם משפחה חד מינית. המשפחה המורחבת והסביבה הקרובה, כולל צוות הגן, מודעים לרקע המשפחתי ומגלים הבנה ורגישות.
העבודה עם בעלי חיים מעוררת טווח רחב של רגשות ותגובות ומאפשרת משחק תפקידים, השלכה, העברה ושחזור חוויות. התרחשויות אלה מתקיימות במה שכינה וינקוט "מרחב פוטנציאלי" המהווה אזור ביניים שנע בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית, או במילים אחרות בין הפנטזיה לחיים בחוץ. על-פי "תיאוריית ההתקשרות", שינויים בייצוגים הפנימיים של יחסי הורה-ילד באמצעות תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים ניתנים ליישום בעזרת התנסות ושיחזור סיטואציות עם בעלי חיים.
המפגשים עם חגית נערכו אחת לשבוע בחדר מרווח, מעוצב ומאובזר במגוון רחב של עזרים לעבודה עם ילדים כגון: ספרי ילדים, צעצועים, בובות של בעלי חיים, קלפים ותמונות של חיות, חומרי יצירה וכדומה. במרפסת המקורה הצמודה, נוכחים בעלי החיים הבאים: ארנבון מצוי לבן המתגורר יחד עם שרקן לבקן, משפחה של גרבילים, זוג ציפורי תור עם שני גוזלים, נחש כרכן תירס, לטאת צלחת סודנית ותיקנים לוחשים כ-20 במספר.
לאחר פגישת היכרות והתרשמות מהילדה וההורים, נערכה פגישה נוספת עם ההורים בהם הוגדרו המטרות המרכזיות בטיפול:
לרכוש את אמונה של חגית בעזרת בעלי חיים אשר יהווה גשר לקשר עמה ויתרום לתחושה חיובית של ביטחון וקבלה;
לעבד סוגיות רגשיות הקשורות לנסיבות חיים;
לפתח כישורים חברתיים באמצעות אינטראקציות מתחלפות עם בעלי חיים ועזרים נלווים;
להרחיב את הייצוג המנטאלי של התא המשפחתי ותפיסת יחסי הורה-ילד;
באופן שיטתי הפנתה חגית את תשומת ליבה לגרבילים וציפורי התור הנמצאים באינטראקציות משפחתיות. היא הוקסמה מלידתו של צאצא לזוג הגרבילים והתעסקה בנושא מערכת היחסים של ההורים עם הצאצא באמצעות שאלות מסוג "מי זו האמא?", "מי זה שמחמם כרגע את התינוק?", "מי ישן ליד מי?" וכדומה. השאלות שימשו בעבורה פתח לביטויי תחושות אובדן ואבל על העדר דמות אם ממשית, ובא בעת להכיר בתפקידים האימהיים שממלא הגרביל הזכר כגון: הגנה, חום ומשחק. מעניין היה לראות כיצד חגית משתעשעת בניחוש האם זה האבא או האמא שמניקים את הצאצא, שכן בייצוג הפנימי שלה שניהם מצופים להניק. בהמשך שיחקה חגית עם הבובות של החיות ויכלה לדמות צאצאים בפעולות של הנקה והאכלה. פעולת משחק זו סייע לחגית להפנים ולקבל את העובדה כי ילד אינו זקוק לשד של אימו על מנת לאכול, לצמוח ולחוש ביטחון.
יחסיהם של זוג ציפורי התור וגוזליהם הבוגרים עניינו מאוד את חגית. בזיקה לכך העמקנו גם לטיב היחסים המשפחתיים הכוללים זוגיות חד מינית בקבוצת העופות. בעזרת חומרי קריאה ותמונות גילינו עופות המקיימים זוגיות חד מינית ומנהלים תא משפחתי חד מיני. התבוננות בתמונות של ברבור שחור אוסטרלי, ברכיה ופינגווינים והאזנה לסיפורים אודות חלוקת התפקידים, היוו חיזוק חיובי ומודל חלופי ליחסי הורה-ילד. למשל, סיפורם של זוגות ברבורים שחורים ממין זכר שדוגרים יחדיו על ביצים עוררו סקרנות ומקור להזדהות.
על אף רצונה של חגית לאינטראקציה קרובה המשלבת מגע עם ציפורי התור היא חששה פן ישרטו אותה או יעופו לעברה. אמירות מסוג "הם בטח לא רוצים שאחזיק אותם" או "עדיף שלא אתקרב אליהם" שיקפו במידה רבה את תפיסת כוונות האחר בתוך עולמה הפנימי, כמי שאולי אינה ראויה מספיק או שונה מידי בכדי שיתחברו עמה. לאחר שפסלנו את ההשלכות השליליות וחיזקנו את האמונה ביכולות להצליח, חגית הסכימה להחזיק את ציפורי התור והרבתה לקיים מגע עדין ואמפתי. דרך יישום של כללים למגע ושלבי התקרבות לציפורים ולחיות האחרות תרגלה חגית בהצלחה יכולות חברתיות, כגון: לעורר ולזכות להערכה חיובית, ליצור מגע נעים תוך התחשבות, לשתף מספר חיות במקביל ולקיים פעילות גומלין על-פי סדר.
לאחר תקופה של חמישה חודשים דווחו ההורים והגננת על יצירת קשרים חדשים מצד חגית ומוטיבציה רבה יותר לקחת חלק בפעילויות החברתיות של הגן. כמו כן, ניכר שיפור ביכולת של חגית לשאת תסכולים ולווסת כעסים.
לסיכום, שילוב בעלי חיים בטיפול בילדים ממשפחות חד מיניות עשוי להניב ערך טיפולי רב. מתוך הצגת המקרה והמערך הטיפולי נראה כי נוכחותם הפעילה של בעלי החיים סיפקו לחגית תחושה של ביטחון וקבלה ללא תנאי אשר עודדו התנהגות טבעית ותקשורת פתוחה. בעזרת השלכה, הזדהות עם החיות ומשחק תפקידים ביטאה חגית תחושות של אבל ועצבות לצד פרידה ותקווה. כמו כן, יחסי הגומלין המתמשכים עם החיות, תוך שימוש בעזרים נלווים, סייעו לה להכיר מודלים משפחתיים הכרוכים בשינוי תפיסת יחסי הורה-ילד ובד בבד לפתח את כישוריה החברתיים. יש לציין שבמקביל למפגשים הפרטניים עם חגית ההורים פנו לקבלת הדרכה מקצועית.
מתוך הצגת המקרה והמערך הטיפולי ניתן ללמוד על תרומתו הייחודית והתועלת הרבה של הזואו-תרפיה בילדים מתא משפחתי ייחודי, לרבות בחד מיני.
